פסק-דין בתיק ע"א 26549-02-12

1.         לפניי ערעור וערעור שכנגד על פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת א' שניידר) בתא"מ 10163-08 מיום 1.1.2012. בפסק הדין התקבלה בחלקה תביעתו של המערער לחיוב המשיב בהשבה של 37,068 ש"ח. נקבע, שהמשיב ישלם למערער סך של 4,384 ש"ח בתוספת הפרשי ריבית והצמדה. המערער לא השלים עם פסק הדין והגיש ערעור בו הוא מבקש שתביעתו תתקבל במלואה. המשיב, מצידו, הגיש ערעור שכנגד בו הוא טוען שיש לבטל את החיוב שהושת עליו בפסק הדין.

2.         הרקע הרלבנטי הוא זה: המערער היה מעוניין להגיש בקשה למשפט חוזר, ולשם כך יצר קשר עם המשיב, עורך דין במקצועו. בין השניים סוכם בעל-פה ששכר הטרחה עבור הטיפול בבקשה למשפט חוזר יעמוד על 10,000 ש"ח בצירוף מע"מ (ובסה"כ 11,700 ש"ח). בתביעה שהגיש המערער לבית משפט קמא הוא טען, "שלא נעשה ולא הוגש דבר לעניין בקשות למשפט חוזר". לדבריו, המשיב קיבל כספים במזומן בסך של 21,168 ש"ח וכן מכונת צילום ששוויה היה 17,000 ש"ח (בשנת 2004), וזאת על מנת שייקח אותה לעצמו או שימכרה לאחרים, ובתמורה יעשה שימוש לתשלום שכר הטרחה. עוד צוין בכתב התביעה, שהמשיב העביר למערער סך של 1,100 ש"ח מתוך אותם סכומים לצורך "קנטינה" (בעת שאחרון ריצה את עונשו בבית הסוהר). סכום התביעה הועמד לפיכך על 37,068 ש"ח.   

3.         המשיב טען להגנתו, שהוא טיפל גם טיפל בבקשה למשפט חוזר מטעמו של המערער. אומנם לא נפתח על-ידו הליך חדש למשפט חוזר. אולם, הוא טיפל בבקשה למשפט חוזר, שהמערער הגיש בעצמו. לדבריו, הוא הגיש נימוקים משפטיים לתיק שהגיש המערער באופן עצמאי, וזאת לאחר שבשיחה עם הפרקליט שטיפל בתיק נמסר לו, שאין בבקשה שהגיש המערער טיעון משפטי כלשהו המצדיק משפט חוזר. המשיב טען עוד, שהוא טיפל עבור המערער בעניינים משפטיים שונים נוספים (סיכום הפעולות צורף לכתב ההגנה כנספח טז'). בגין הטיפול בעניינים אלה חייב המשיב את המערער בשכר טרחה בסך של 6,000 ש"ח. בנוסף טען המשיב, שהוא הוציא הוצאות שונות למען המערער - הוא רכש עבורו, לבקשתו, כרטיסי טלקארד וסיגריות - אותם הוא מסר לו בבית הסוהר. הוצאות אלה הסתכמו לסך של 1,500 ש"ח. לדברי המשיב, סך כל התקבולים אותם הוא קיבל מהמערער (או מי מטעמו) היה 15,134 ש"ח: 8,000 ש"ח במזומן בשני תשלומים - האחד בסך 5,000 ש"ח והשני בסך 3,000 ש"ח; ועוד 7,134 ש"ח במסגרת טיפול בהחזר ערבונות מבית המשפט - האחד בסך 6,134 ש"ח והשני בסך 1,000 ש"ח. המשיב טען, שהטיפול בהחזר הערבונות היה לבקשת המערער, וזאת לשם תשלום שכר טרחתו ומשעה שלא היה בידי המערער לשלם את שכר הטרחה בדרך אחרת. בנוגע למכונת הצילום טען המשיב, שהוא אכן קיבל מכונת צילום מאדם שהמערער הפנה אותו אליו וכי מכונת הצילום הופקדה בידיו כפיקדון עד למועד בו יוכל המערער לשלם למשיב את שכר הטרחה המגיע לו. אולם מדובר היה במכונה שהיו חסרים לה חלקי חילוף, והמשיב השקיע 650 ש"ח על מנת לתקנה. 

4.         המערער לא הגיש כתב תשובה. בתצהירו הוא טען, שהוא לא ביקש מהמשיב "כל טיפול מעבר לטיפול בהגשת בקשה לבית המשפט העליון למשפט חוזר" . 

פסק דינו של בית משפט השלום

5.         בית משפט השלום קיבל את התביעה באופן חלקי, כאמור. תחילה קבע בית משפט קמא, שאין הוא מקבל את טענת המערער, לפיה המשיב - שהיה בתחילת דרכו כעורך דין - לקח על עצמו משימה בה לא יכול היה לעמוד. נקבע, עם זאת, ששכר הטרחה עליו הוסכם בעל-פה בסך של 10,000 ש"ח בתוספת מע"מ הוא מופרז. בית משפט קמא קבע, שהיקף העבודה שהמשיב ביצע בקשר לבקשה למשפט חוזר לא הוכח, אך "נראה שהעבודה המשפטית שביצע הנתבע בקשר לבקשה זו לא הצדיקה גביית סכום של 10,000 ש"ח בתוספת מע"מ". על דרך האומדנה הועמד בפסק הדין שכר הטרחה בגין הטיפול בבקשה למשפט החוזר על סך כולל של 5,000 ש"ח.

6.         לעניין הפעולות הנוספות שהמשיב ביצע, בית משפט קמא דחה את טענת המערער שמדובר בפעולות שהמשיב ביצע "בהתנדבות". נקבע, שמדובר בפעולות שבוצעו על פי בקשה - במפורש או מכללא - של המערער, וכי המשיב זכאי לשכר טרחה בעבורן. יחד עם זאת, נקבע גם לעניין זה, שהסכומים שבהם המשיב ביקש לחייב את המערער בגין הפעולות הנוספות היו מופרזים. בית משפט קמא הפחית את שכר הטרחה בגין פעולות אלה והעמידו, על דרך האומדנה, על סכום כולל של 2,500 ש"ח. כמו כן, קיבל בית משפט קמא את טענות המשיב, לפיהן הוא הוציא סך של 1,500 ש"ח לרכישת כרטיסי טלקארד וסיגריות עבור המערער; העביר לחשבון של ידידת המערער סך של 1,100 ש"ח; והוציא סך של 650 ש"ח לתיקון מכונת הצילום. בית משפט קמא סכם את שכר הטרחה (5,000+2,500 ש"ח) וההוצאות הנ"ל (3,250 ש"ח), ומכאן מסקנתו, שהמשיב היה זכאי לסך כולל של 10,750 ש"ח מהמערער. נקבע עוד, שהמשיב גבה מהמערער שכר טרחה בסך 8,000 ש"ח וקיבל החזרי פיקדונות מבית המשפט בסך של 7,134 ש"ח (המסתכמים ל-15,134 ש"ח). מכאן, מסקנתו של בית משפט קמא הייתה, שעל המשיב להשיב למערער סכום של 4,384 ש"ח, וכך נקבע בפסק הדין.

הערעור והערעור שכנגד

7.         בערעורו לפניי חוזר המערער, מר ברהום, על טענתו, שהמשיב לא הגיש בקשה למשפט חוזר. הוא טוען עוד, שעו"ד בר-עם לא הוכיח שביצע את אותן פעולות נוספות שבית משפט קמא פסק לו שכר טרחה בגינן. נטען גם, שהמשיב לא הוכיח את ההוצאות לרכישת כרטיסי הטלקארד והסיגריות וכן לתיקון מכונת הצילום; כי בית משפט קמא טעה כאשר התעלם בפסק דינו ממחיר מכונת הצילום ולא חייב את המשיב להשיב סכום זה; ולבסוף, כי בית משפט קמא טעה בחישוב הסכומים שהמשיב קיבל מהמערער.   

8.         בפיו של המשיב, בערעור שכנגד שהוגש על-ידו, שתי טענות עיקריות. טענתו הראשונה הייתה, שבית משפט קמא טעה, ואף חרג מסמכותו, כאשר הוא הפחית את שכר הטרחה בגין הטיפול בבקשה למשפט חוזר מ-10,000 ש"ח בצירוף מע"מ ל-5,0000 ש"ח. שכר הטרחה היה מוסכם ולא שנוי במחלוקת, ולא עלתה לפני בית משפט קמא כל שאלה שעניינה גובה שכר הטרחה. טענתו השנייה הייתה, שבית משפט קמא טעה כאשר הפחית את שכר הטרחה בו חויב המערער (המשיב-שכנגד) בגין הפעולות הנוספות ל-2,500 ש"ח בלבד. נטען, שהמערער (המשיב-שכנגד) כלל לא טען לעניין גובה שכר הטרחה בגין הפעולות הנוספות בבית משפט קמא. גרסתו של המערער (המשיב-שכנגד) הייתה, שהוא כלל לא ביקש את ביצוע הפעולות הנוספות, ומשדחה בית משפט קמא טענה זו, לא היה מקום לדון בגובה שכר הטרחה; עניין שהמערער (המשיב-שכנגד) כלל לא טען לו. 

דיון והכרעה

9.         לאחר שעיינתי בחומר שלפניי, ובטענות הצדדים (וכן בתיק בית משפט השלום - שחלף זמן לא מבוטל עד שהומצא לבית משפט זה, תוך עיכוב ההכרעה בערעור), באתי לכלל מסקנה שדין הערעור העיקרי להידחות. דין הערעור שכנגד, לעומת זאת, להתקבל.

10.       אשר לערעור העיקרי, הרי שטענותיו של המערער (המשיב שכנגד) מופנות נגד קביעות עובדתיות של בית משפט קמא. מפסק דינו של בית משפט קמא עולה, שנדחתה טענתו של המערער לפיה המשיב כלל לא טיפל בהליך המשפט החוזר; ונדחתה גם טענתו לפיה הוא לא ביקש מהמשיב לבצע את הפעולות הנוספות. אלו הם ממצאים עובדתיים שבאו לאחר שמיעת ראיות והתרשמות בלתי אמצעית מעדים שבאו לפני בית המשפט, ואין עילה להתערבות של ערכאת הערעור בהם בנסיבות המקרה. ממצאים אלה מעוגנים בחומר הראיות (למשל עדותו של עורך דין חמודות; וחוות הדעת של היועץ המשפטי מיום 18.8.2004). הוא הדין לעניין טענתו של המערער בנוגע למכונת הצילום, שאכן, כפי שקבע בית משפט קמא, שוויה לא הוכח (ולא נתבקשה החזרתה בעין); ולעניין טענתו בדבר הכספים הנוספים (מעבר ל-15,134 ש"ח), שלטענת המערער - המשיב קיבל ממנו; שאף היא לא הוכחה. דין הערעור העיקרי להידחות אפוא.

11.       מכאן לטענות בערעור שכנגד. המשיב (המערער שכנגד) טען, כאמור, שלא היה מקום להתערבותו של בית משפט קמא בשכר הטרחה שהוסכם על-ידי הצדדים, בנסיבות העניין. בטענה זו יש ממש. כפי שקבע בית משפט קמא בפסק דינו, שכר הטרחה בגין הטיפול בבקשה למשפט חוזר היה מוסכם. המערער (המשיב-שכנגד) הודה במפורש בכתב התביעה, שהוסכם על שכר טרחה בסך 10,000 ש"ח +מע"מ (סעיף א' לכתב התביעה). טענתו הייתה, שהמשיב (המערער-שכנגד) כלל לא טיפל בעניין. משעה שטענה זו לא התקבלה על-ידי בית משפט קמא (ובדין כאמור היא לא התקבלה נוכח הראיות בתיק), לא היה מקום להתערבות בהסכמת הצדדים בעניין גובה שכר הטרחה, במיוחד שעה שטענה במישור זה לא הועלתה על-ידי המערער (המשיב-שכנגד) לפני בית משפט קמא. משמעות הדבר היא, שהמשיב (המערער-שכנגד) זכאי ל-11,700 ש"ח כשכר טרחה, כפי שסוכם בין הצדדים, שהם 6,700 ש"ח נוספים מעבר למה שפסק בית משפט קמא.

12.       אשר לפעולות הנוספות - הרי שמשעה שבית משפט קמא קבע בפסק דינו, שעל המשיב להשיב למערער סך של 4,384 ש"ח בלבד (סכום ה"נבלע" בתוספת שכר הטרחה לה זכאי המשיב, כאמור לעיל, לפי פסק דין זה); ומשעה שלא הייתה בפי המערער (המשיב-שכנגד) טענה בערעור להפחתת שכר הטרחה בגין הפעולות הנוספות מעבר לקביעת בית משפט קמא (וכפי שטען המשיב טענה מעין זו לא עלתה גם לפני בית משפט קמא) - איני נדרש להכריע בטענה זו של המשיב (המערער שכנגד). כך הדבר, שכן די בקבלת טענתו הראשונה של המשיב כדי לבטל את החיוב בהשבה שנקבע בפסק הדין של בית משפט קמא.

התוצאה

13.       התוצאה היא, שערעורו של מר ברהום נדחה והערעור שכנגד, מטעם עו"ד בר-עם, מתקבל, כאמור לעיל. החיוב להשבת כספים בסך 4,384 ש"ח שהוטל על המשיב (המערער שכנגד) בפסק דינו של בית משפט קמא מבוטל ותביעתו של המערער נדחית לפיכך במלואה. המערער, מר ברהום, יישא בהוצאות ושכר טרחת עו"ד של המשיב, עו"ד בר-עם, בסכום כולל של 3,000 ש"ח. סכום זה יועבר לעו"ד בר-עם מתוך העירבון שהופקד בערעור. העירבון שהופקד בערעור שכנגד, ככל שהופקד, יושב לעו"ד בר-עם.

המזכירות תשלח פסק-דין זה לצדדים.

ניתן היום, כ"ו חשון תשע"ג , 11 בנובמבר 2012 , בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: